מפלצות הים הצפוני והסיפור של סילנד

כתבה זו פורסמה לראשונה באתר המצוין Hix.co.il מאת אורן דותן.

מתרוממים מהמעמקים כמו חייזרים חלודים מספרי מדע בדיוני – מבצרי מונסל, הממוקמים בשפך התמזה באנגליה, מהווים תזכורת מתפוררת לימים האפלים של מלחמת העולם השנייה. המבצרים, שנבנו בשנת 1942 כדי להפיל את המטוסים הגרמנים ולפגוע בספינות הגרמניות, הם חלק ממערך ההגנה על התמזה שהוקם על התפר בין הנהר המפורסם לים הצפוני. כל מבצר מורכב ממקבץ של שישה מגדלים סביב מגדל פיקוד. המגדלים, שתוכננו על ידי המהנדס הבריטי גאי מונסל, נבנו ביבשה והועברו בשלמותם ליעדם הימי הקבוע.

חלק ממערך ההגנה של מיצרי מונסול (תמונה מתוך האתר הרשמי)

כשרשת ההגנה הייתה מבצעית, שלושה מבצרי ענק כאלו פעלו. כעת שרדו רק שניים – מבצר “רדסנדס” (חולות אדומים) ומבצר “שיברינגסנדס” (חולות רועדים). לאחר שירות צבאי מזהיר, הוצאו המבצרים משימוש בשנות ה-50. מבצר נור נפגע קשות בסערה, ספג פגיעה לאחר שספינה התנגשה בו ופורק סופית בשנת 1960. בשנות השישים והשבעים השתלטו על שני המבצרים הנותרים שדרני רדיו פיראטי, שהיה פופולרי מאוד באותה תקופה.

בשנת 2003 נוסד פרויקט שמטרתו שמירה ושחזור של מבצר רדסנדס. שיברינגסנדס נותר לחסדי הגלים מאחר והוא במצב פחות טוב וכך יהיה קל להצליח במשימה. בשנת 2005 בילה האמן סטיבן טרנר 36 ימים רצופים על שיברינגסנדס, פחות או יותר אותו משך הזמן בו היו מוצבים החיילים ברצף במלחמת העולם השנייה. הוא תיאר את זה כניסוי בבידוד וכתב על זה ספר ואף עידכן באתר שהוקם לצורך האירוע. בשנת 2008 שוב הוקף המקום בהילת כוכבים כשחברי להקת פרודיג’י צילמו קליפ על השאריות של רדסנדס.

לדברי ארגון “מחתרת קנט”, ארגון המוקדש לחקר ותיעוד המתקנים הצבאיים בקנט, “החיילים ששירתו במבצרים האלה נכנסו אליהם דרך פתח בבסיס המגדל וניתן עדיין לראות חלק מהסולמות עליהם טיפסו. מאוד מסוכן היום לנסות לעלות על המבצרים מאחר והסולמות כבר רקובים וכל המבנים מטים ליפול, הכי טוב לצפות במגדלים מסירה במרחק בטוח”.

כל מדינת סילנד מהאוויר

לא רחוק מהמבצרים האלה עומד מגדל ימי שונה בצורתו שהפך עם השנים למדינה קטנטנה ועצמאית בשם “סילנד“. הנמל שהפך לסילנד גם עוצב ותוכנן על ידי מונסל, אך בניגוד לרדסנדס ושיברינגסנדס שהם מבצרים של הצבא (Army), סילנד הוא נמל צבאי של חיל הים (Navy) הנראה כמו פלטה ענקית על שתי רגליים מבטון. בריטניה בנתה את המבצרים במים הטריטוריאליים שלה ואת הנמלים מחוץ להם. בשנת 1967, התיישב בנמל רב-סרן רוי בייטס והכריז עליו כמדינה עצמאית. מאז, משפחת בייטס מתגוררת לבדה בסילנד ומארחת מבקרים מדי פעם.

בשנת 1978 הגרמני אלכסנדר אכנבך, ראש ממשלת סילנד, וכמה אזרחים גרמנים והולנדים ניסו להשתלט על המתקן בזמן היעדרותו של בייטס, באמצעות החזקת בנו של בייטס כבן ערובה. בייטס הזועם שכר שכירי חרב והשתלט בחזרה על מדינתו בהתקפת מסוק. הוא לקח את אכנבך בשבי וממשלת גרמניה פתחה במשא ומתן על השבתו של האזרח החטוף.

בריטניה התנערה מאחריות על הנמל, מאחר והוא אינו במים הטריטוריאליים שלה והגרמנים נאלצו לפתוח במשא ומתן ישירות עם בייטס. לאחר כמה שבועות הוחזר בן ארצם והאירוע הפך את סילנד למדינה לגיטימית, לדברי בייטס, מאחר והוא מוכיח כי גרמניה מכירה בה דה פקטו. מאז אותה תקרית, נפתחה אש מסילנד לעבר ספינות הצי הבריטי, הונפקו דרכונים, הוטבעו מטבעות והיא אפילו שלחה אצן מטעמה להשתתף באירועי ספורט בינלאומיים. בשנת 2007 פורסם כי בייטס מעמיד את האי למכירה.

כתבה זו פורסמה לראשונה באתר המצוין Hix.co.il מאת אורן דותן.