מכירת החיסול של וולטר וויט

לכל אלה שחשבו שכל מה שנלקח מהם זה החופש הגדול שהם היו בו עד לסוף השבוע האחרון, צוות אוממו נמצא כאן כדי לדרוך על עוד יבלת טרייה: נכון לאתמול נלקחה מכם גם אחת הסדרות הטובות שריצדו על המסך הקטן – “שובר שורות“.

וולטר וויטחלקכם היה שם כשהיא רק התחילה ולא היה ברור בדיוק אם התסריט נכתב “און דה גו”, עם ההתקדמות מפרק לפרק ומעונה לעונה, אם ידוע בכלל להפקה או לשחקנים, או לכל הפחות לכותבים עצמם לאיזה כיוון זה לוקח והכל פשוט התגלגל לו מבלי לדעת לכמה קמ”ש תגיע הסחרחרת הזו. מה שכן היה ברור מלכתחילה הוא שמדובר בחומר טהור. היה שם הכל: כתיבה מעולה, משחק חזק, בימוי מצויין, צילום מבריק, סאונד משובח והשקעה יוצת דופן בחזות הסידרה עם הרבה ירידה לפרטים.

הסידרה נתנה תחושה שהליהוק על פי “טייפ קאסט” עובד מעולה: האנק הוא סוג של מילואימניק קרבי שהרעל עוד זורם בקרביו, סקיילר היא האישה החכמה שמנהלת את העניינים מאחורי הקלעים כשצריך, וולטר הוא באמת סוג של מורה לכימיה אובססיבי לפרטים, גם כשהוא מדבר בראיון קליל אצל קונאן אובריין, וג’סי. ובכן, ג’סי הוא ג’סי ואנחנו בעיקר מקווים בשבילו שימצא את עצמו גם בתפקידים אחרים בהם לא יצטרך להופיע בתור תפקיד משני לבאנג בכל פרק. כמו כן היינו ממליצים עבודה אינטנסיבית על האובר אקטינג שלו (דבר שהפסיק לבלוט רק לקראת סוף הסידרה, עת כולם לקו באובר אקטינג עצבני, בהתאם לתסריט המופרז שהפך אינטנסיבי עד לנקודת הקצה).

[nggallery id=21]

איזכור מיוחד מגיע למחלקה אחת בסידרה, מחלקה שבד”כ לא מקבלת תשומת לב מיוחדת בעשייה טלויזיונית או קולנועית – מחלקת הארט והאביזרים. זו המחלקה שאחראית לסרוק את התסריטים ולמארקר את כל מה שניתן לתרגם לדברים מוחשיים: חפצים, בגדים, אקססוריז, כולל לוגואים וסמלים שיחזרו במהלך הסידרה עד שיהפכו לשיגרה בעין, לסמל דמות או לאפיון של מקום מסויים. ב-“שובר שורות” הייתה התעלות גדולה מעבר להשקעה במציאת אביזרים “פוטוגנים” שמצטלמים טוב או מחמיאים לסט הצילום. כשהעבודה במחלקת האביזרים טובה, אז הצבעים, הסמלים, הצורות הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהעלילה, יוצרים סמליות שמחזקת את הדרמה וכך נושאים אותה לגבהים חדשים.

עם הגעת הסידרה לקיצה, נשארו במחסני ההפקה כמויות בלתי נדלות של אביזרים שכאלה, ובאמריקה כמו באמריקה, גם הפעם מצאו איך לתעל את המומנטום ולפני שבוע נפתחה מכירה פומבית שמציעה את כל החפצים שהופיעו לאורך כל עונות הסידרה, עם ציפיות לגרוף לפחות 20 מיליון דולר מהמכירה.

פה תוכלו למצוא פריטים זוטרים ביותר כמכנסי הפיג’מה של מארי, מי בכלל זוכר מתי ראינו אותה איתם, במחיר של $25, דרך דלי העוף במזללה “לוס פויוס הרמנוס” של גאס פרינג במחיר צנוע יחסית של $750. מי ששולט בעלילה יזהה את הדובי הורוד הבלתי נשכח שפתח את העונה השנייה, ליווה את כולה והניב צילומים מדהימים והגיע כבר ל-$2,500, ועד הפעמון של סאלאמנקה הנכה, אביזר אלמותי, שהגיע עד לרגע זה ל-$3,500 ומחירו ממשיך ומטפס למעלה במהירות כאילו היה עדיין מורכב על כסא הגלגלים של סלמנקה בדרכו השמיימה, שגם מוצע למכירה בסכום של $5,000 ואנחנו מנחשים שהיד עוד נטויה. אגב, את הכובע של הייזנברג שמרו אנשי הארט לעצמם.

אז אם אתם מרגישים צורך להיות בעליו של אביזר של הדמות או הסצינה האהובים עליכם תצטרכו לשבור את החזרזיר כדי לעשת זאת, כמו שאומרים באמריקה, ולוותר על כמה בירות. או אוכל. או קורת גג. אבל היי, אם זה יניח עליכם אפילו רבע מההשראה שנחה על המעורבים בסידרה זה פרייסלס, ואז מה זה כבר $750 עבור דלי פלסטיק עם לוגו של תרנגולים?