הנוסעים בזמן כבר בדרך

הנוסעים הראשונים בזמן יכולים להתממש על פני כדור הארץ בתוך מספר שבועות.

דוק ומרטי חוזרים בזמן
דוק ומרטי חוזרים בזמן

פיזיקאים מרחבי העולם נרגשים לקראת השקתו של ה-LHC, מאיץ החלקיקים הגדול ביותר שנבנה אי פעם.

טבעת המאיץ, מנהרה עגולה בעומק כמאה מטרים ובהיקף של כ-27 קילומטרים, עוברת תחת שווייץ וצרפת.

בבניית המתקן הושקעו כ-22 מיליארד דולרים ומועסקים בו לא פחות כ-10,600 מדענים ואנשי מנהלה מ-80 מדינות ברחבי העולם.

ה-LHC צפוי להאיץ פרוטונים לאנרגיה של 7,000 מיליארד אלקטרון וולט ולרסקם זה בזה. המדענים מאמינים כי הניסוי הראשון יביא לגילויים חדשים על חלקיקי האטום והדרך שבה עובדים הכוחות השונים ביקום. למעשה, ידמה ה-LHC את המצב כפי שהיה בעת המפץ הגדול, זה שיצר את הכל.

פרופסור אירינה אראפבה וד”ר איגור ולוויץ’ מהמכון המתמטי במוסקבה, מאמינים כי הניסוי הגורלי במתקן יביא ליצירתה של מכונת הזמן הראשונה בימי האנושות. ההשקה בתחילת הקיץ עתידה להביא לפריצת דרך משום שמסע בזמן אפשרי, אם הוא אפשרי בכלל, עד לנקודת הזמן בה נוצרה מכונת הזמן הראשונה. למעשה, טוענים המדענים, כי 2008 תהיה “שנת האפס” לנסיעה בזמן.


3 וחצי דקות על המתקן המהפכני. קצת משעמם.

הקסם של “מסע בזמן” נולד כאשר קורט גאדל, קולגה של אלברט אינשטיין, השתמש בתיאוריית היחסות כדי להוכיח שהמסע בזמן אפשרי. מאז שנחשף הרעיון ב-1949, טענו לא מעט מדענים בולטים כנגד האפשרות של מסע בזמן מכיוון שהוא מערער את מושגי הסיבה והאפקט ובכך יוצר פרדוקס – הדוגמה המוכרת ביותר היא הרעיון שנוסע בזמן יוכל להרוג את סבו או אביו, ולמעשה לבטל את קיומו של הנוסע עצמו. אבל, 60 שנה מאוחר יותר, ייתכן שהבשילו התנאים כדי שהנסיעה בזמן תערער את כל החוקים.

המדענים הרוסיים טוענים כי במהלך הניסוי המתוכנן, כאשר כל האנרגיות במתקן ינוקזו לתוך חלקיק תת-אטומי בגודל אחד חלקי טריליון מגודלו של יתוש, דברים מוזרים עתידים להתבצע במרקם העדין של היקום, המורכב משילוב של חלל (Space) וזמן (Time), או כפי שהמדענים מכנים אותו: זמן-חלל (SpaceTime).

בעוד כוח הכבידה של כדור הארץ יוצר כל העת עיוותים קלים בזמן-חלל, האנרגיה שתשוחרר מה-LHC עלולה לעוות את הזמן בצורה מוגזמת עד שהוא עלול ליצור סוג של לופ ולחזור על עצמו. הלופים האלו ידועים לפיזיקאים בתור “עקומות זמן סגורות” והן אלה שיאפשרו לנו, לפחות בתיאוריה, לבקר בזמנים שכבר היו.

הרעיון לבניית ה-LHC התחיל להתגלגל ב-1988 אחרי שפרופסור קיפ ת’רון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה הדגים כיצד מנהרות שייבנו בזמן-חלל (Wormholes) יאפשרו נסיעה בזמן. הרעיון התפתח לספר ובעקבותיו אף לסרט מצליח בשם “קונטקט” בכיכובה של ג’ודי פוסטר. המדענים הרוסיים מאמינים שה-LHC הוא בדיוק המתקן הנחוץ כדי ליצור את מנהרות הזמן שיאפשרו את המסע בזמן. “הגענו למסקנה שריסוק חלקיקים תת-אטומיים במהירות שכזו עלול להביא ליצירת אותן מנהרות זמן”.

אבל, רגע, אל תארזו עדיין. אמנם ייתכן כי מנהרות הזמן סוף סוף יווצרו על פני כדור הארץ, אבל רק חלקיקים תת-אטומיים יהיו מספיק קטנים כדי לעבור בהן. בנוגע לשאלת כתב אוממו לגבי האפשרות שה-LHC יאפשר נסיעה בזמן של בני אנוש, נמסר לנו כי “מדובר בשאלה עמוקה ומעניינת ביותר. עדיין יש בעיות רבות אחרות שאנו נדרש לחקור ולפתור לפני שהדבר יהיה אפשרי”.

“הדבר הטוב ביותר שאפשר לקוות שייצא מהניסוי”, אמר ד”ר וולוביץ’, “הוא ש-LHC יוכל להוכיח את קיומן של מנהרות הזמן. אם חלק מהאנרגיה שנוצרה מהחלקיקים תלך לאיבוד, כנראה שהם פשוט עברו לזמן אחר”.


דוק בראון על הכביש המהיר.

אחת התקוות הגדולות מהניסוי היא שהמדענים יוכלו למצוא חומר חדש, שלא התגלה עדיין, שיוכל להחזיק את לוע המנהרה פתוח כדי לאפשר את המעבר בזמן. “אנרגיה אפלה” (Dark Energy), כוח אנטי-כבידה מסתורי שהמדענים מאמינים שנמצא בחלל, עלול להיות אותו חומר הדרוש להפעלת המנהרות. זהו הבסיס עליו מתבססת תיאוריית “אנרגית הפאנטום”.

ע”פ התיאוריה, אם השילוב של מאיץ החלקיקים ואנרגיית הפאנטום אכן ייצור מנהרה בזמן-חלל בניסוי שייערך בקרוב, ייתכן מאוד שציוויליזציה מתקדמת מהעתיד תמצא את עצם קיומו בדפי ההיסטוריה ותשתמש בטכנולוגיה שתהיה קיימת בעתיד כדי לחזור לעבר הרחוק של 2008 ולבקר אותנו בהווה.

רוב המדענים המשתתפים בניסוי מאמינים כי ה-LHC אכן ייצור תנאים לגילוי חומרים חדשים בחלל, אבל הדרך לקיומן של מכונות זמן עוד רחוקה מאוד. ד”ר בריאן קוקס מאוניברסיטת מנצ’סטר מסביר: “האנרגיות שנוצרו ב-5 מיליארד שנים האחרונות מפגיעתן של הקרניים הקוסמיות (קרניים בעלות אנרגיה גבוהה שמקורן מחוץ לכדור הארץ) הן הרבה-הרבה יותר חזקות ממה שאנו עומדים ליצור ב-LHC. כלומר שעל פי התיאוריה, נוסעים בזמן כבר היו אמורים להיות על פני כדור הארץ. אבל, אם מנהרות כאלו יופיעו לפתע ואנשים מהעתיד יגיעו לבקר, אני אישית אסע בזמן כדי לאכול את הכובע לפני שאקנה אותו”.