1. בנאדם קונה "מעריב" בסוף שבוע. קורה.

בנאדם גר באזור חדרה. קצת פחות נסלח, ובכל זאת, קורה.

בנאדם מקבל את "זמן חדרה" המקומון מבית "מעריב" של אזור חדרה. הוא לא אשם, הוא קיבל אותו יחד עם העיתון. קורה.

בנאדם לא פותח את המקומון, כי לא נורא מעניין אותו מה קורה בחדרה, ובכל זאת עיניו נתקלות בעמוד השער של המקומון.

בנאדם קורא את הטקסט שמופיע מתחת לכותרת הראשית, של עמוד השער, של מקומון "זמן חדרה", של "מעריב".

בנאדם לוקח את "זמן חדרה", זורק לפח, נכנס למיטה, שם את השמיכה על הראש והולך לישון.

2. לטוש, כך אני מבין, יש סקופ מרשים אודות עסקת ענק בין סבן לאלוביץ' במסגרתה סבן ימכור את בזק לאלוביץ' תמורת כשבעה מיליארד דולר. אין פלא לכן שבטוש ממהרים לחגוג עם ידיעה לה הוצמדה הכותרת הלא-ממש-צנועה-השמורה-בדיוק-למקרים-מעין-אלו-וגם-למקרים-אחרים-פחות-מתאימים "TheMarker חושף את עסקת השנה", המפארת את ראש עמוד הבית.

אז לטוש יש סקופ נאה במיוחד. מה יעשה "גלובס"? אל דאגה. הנה כותרת הידיעה שמופיעה בראש העמוד הבית של "גלובס".

מסתבר ש"גלובס", לפני כולם, קיבל מידע, שהגיע ל"גלובס", לפיו אלוביץ ניהל מו"מ שקט וחשאי. זו הסיבה, ש"גלובס", לפני כולם, לא ידע על העסקה והיה צריך לקרוא עליה במרקר כדי שיוכל לדווח על מידע שהגיע ל"גלובס", לפיו המו"מ היה שקט וחשאי.